סדנאות צחוק – אז מי הראשונה שצחקה בתנ"ך?

בפרשת השבוע, פרשת וירא, מגיעים המלאכים לביתו של אברהם ומודיעים לו כי בקרוב יוולד לו בן. שרה הזקנה שומעת בפתח האוהל את הבשורה, ומה היא עושה? צוחקת. איך אני יכולה ללדת? בעלי זקן, ואני כבר מזמן לא במצב של פוריות. אז מתרחש דו שיח מוזר: השם אומר לאברהם: למה זה צחקה שרה? מה? שרה מפקפקת בי ובכוחותיי?

ושרה מכחישה, אומרת: לא צחקתי. והקדוש ברוך הוא מדבר אל שרה ישירות ועונה לה בשלוש מילים: "לא, כי צחקת."

מה חושבת שרה לעצמה? היא יכולה לעבוד על אלוהים? לרמות את יודע הכל?

אלא ששרה לא טוענת שלא היה בכלל צחוק, אלא היא מפרשת את מהות הצחוק אחרת. לטענתה, זה לא היה צחוק של פקפוק. זה היה צחוק של סיפוק. זה היה צחוק של שמחה מהבשורה ולא צחוק של לעג וספק על יכולותיו של הקדוש ברוך הוא.

והשם עונה לה: "לא, כי צחקת." צחקת צחוק של פקפוק, וזה בסדר. זה טוב שצחקת. במצבך, איך אפשר שלא לפקפק? הספק במצב הזה הוא בריא. הצחוק שנובע מהספק הוא צחוק שיוליד הרבה אמונה.

שרה בצחוק המפקפק שלה מייסדת יסוד חשוב לכל צאצאיה באשר הם. אי אפשר בלי ספק. הצחוק שמגיע עם הספק הוא בדיחות הדעת שבלעדיה אין התפתחות, אין כלום.

שרה בעצם מבינה את המסר שמעביר לה אלוקים, ומחליטה לקרוא בעקבות התקרית לבן שלה יצחק. זה אבסורד כשחושבים על זה, שלילד היהודי העברי הראשון קוראים יצחק.

צחוק צחוק, אבל זה לא במקרה.

שתהיה לכולנו שבת מלאה בצחוק!


תגיות לפוסט – סדנאות צחוק, סדנת צחוק, צחוק בכתובים, צחוק בתורה, שמחה בתורה

Leave a Reply

Your email address will not be published.