החלום הגדול שלי להצחיק!!!  (האומנם??)

amiאני רוצה להתפרסם, אני רוצה להצליח, רוצה עוד ילדים, רוצה להשפיע, רוצה להרחיב את סדנת צחוק – הסטאנדאפ, רוצה להתקרב יותר לשם יתברך, רוצה להיות אדם טוב יותר, בעל ,חבר, בן, לומד טוב יותר, ובעיקר רוצה לאהוב את עצמי יותר!!!

מי מאתנו לא חיי עפ"י הרצונות שלו? אני חושב שמהרגע הראשון שיצאנו לאוויר העולם כבר רצינו, רצינו לאכול אז בכינו, רצינו שיחליפו לנו אז בכינו, הרצון של האדם בעצם זו הוצאה לפועל שלו, בהתחלה זה בעיקר לדברים בסיסים הישרדותיים כמו אוכל, שתייה, וכו.. ,             וככל שמתבגר האדם מתבהרים לו אותם רצונות שהוא כ"כ משתוקק לקיים.

כשאדם מסיים את גיל התבגרות בד"כ הוא יודע מה רוצה להיות כשיהיה גדול, מה יגרום לו לאושר, להגעה, לנחת, וככה הוא מייצר לעצמו רצונות והולך במשך חייו לרדוף אותם. יש בעצם לאדם רצונות שהוא כ"כ רוצה אבל בעצם הוא לא באמת רוצה אותם, כי פעם באיזה גיל ילדות סיפרו לו או שהוא סיפר לעצמו על איזה חלום ילדות שהוא חייב להגשים, ושם אם יגשים,מחכה לו האושר האמיתי, הוא יכול להיות עסוק כל חייו במרדף אחרי החלום הזה – הרצון הזה.

לא ארחיק בסיפורים. אדבר על עצמי, עוד כשהייתי ילד קטן הבנתי שאני טוב בלהצחיק אנשים, אמרו לי את זה, הגיבו אליי בצחוק בכל פעם שניסיתי לעשות מעשה קונדס, עם הזמן נהייה לי כבר צורך בלהצחיק אנשים, זה שם אותי במרכז. זה עשה אותי מקובל, זה הפך אותי ליוצא דופן באופן החיובי, אני לא בטוח שכשהייתי ילד מאוד קטן חלמתי או חשבתי על הרצון להצחיק או להיות בכלל קומיקאי, מי בכלל הבין משהו? אבל ככל שקבלתי ריקושטים מהסובבים אותי, ככה הבנתי מה הרצון שלי –  מה החלום שלי. ואז יצאתי למסע חיי -להצחיק – להיות מפורסם להיות על הבמות, להראות לי, לכולם שהם לא טעו, ולא תמיד זה היה פשוט,ודווקא שכן הגשמתי את החלום להיות על הבמה,כשהצלחתי להיות בטלוויזיה, כשהגשמתי כמעט לגמרי את החלום, עדיין לא הרגשתי שהגעתי ,שבאמת הגשמתי את הרצון שכל חיי רדפתי אחריו., זו באמת הנק' – כי הרצון האמיתי שלי (מעל הכל) זה הרצון שלי להיות מאושר- שמח!!, גם אם אני עלי במות או חלילה בצינוק תחתי אדמות, אותו חיבור לעצמיותי הוא חיבור מעל טעם ודעת מעל כל רצון הבנה או צורך, זו תחושה או הבנה פנימית שאני בבית, ולא משנה מי אני, והאם הגשמתי חלום או סיפור ילדות.

מצחיק אותי לחשוב שפעם חשבתי שלהיות שחקן כזה – שכולם מכירים אותו, שחותם ומצטלם עם אנשים ברחוב, זה האושר האמיתי, לא הבנתי למה בכלל יש תפקידים ומקצועות אחרים בעולם, הרי כל סוד האושר טמון רק בלהיות מפורסם, כמו מלך שכולם מריעים לו. היום ככל שהתבגרתי וחטפתי סטירה או שתיים מהחיים מבין כמה שזה שטויות. הרי אתה יכול לעבוד בכל עבודה: רופא, חייט, מנקה רחובות, רקדן, שיננית, מנתח גבות, זה ממש לא משנה, העיקר והכי חשוב בעולם שתאהב ותקבל את עצמך. ככה פשוט- כמו שזה נשמע. כי הרצון הגדול שלנו זה לא מה שאנחנו חושבים, זה לא הסיפור שסיפרנו ומספרים לעצמו מאז ועד היום. הרצון האמיתי זה פשוט לקבל את עצמינו כל אחד כפי שהוא.

"אני רוצה להתפרסם, אי רוצה להצליח, רוצה עוד ילדים, רוצה להשפיע, רוצה להרחיב את סדנת צחוק – הסטאנדאפ, רוצה להתקרב יותר לשם יתברך, רוצה להיות אדם טוב יותר, בעל ,חבר, בן, לומד טוב יותר," ובעיקר ואולי הכי חשוב בעולם…. רוצה לאהוב את עצמי!!!

 

 

Leave a Reply

Your email address will not be published.