" ואהבת לרעך כמוך" (או כמוני???)

סדנה של צחוק - ואהבת לרעך כמוך

אני זוכר עצמי מאז ומתמיד חושב על האחר ולא מקטע של התייפייפות נפש, להפך דווקא מעניין שאני אוהב אנשים ובעיקר אוהב את החברים שלי, וברוך השם יש לי הרבה…
אני זוכר שלפני כמה שנים בעודי "בשש" נתקלתי במאמר שמדבר על כל עניין של "ואהבת לרעך כמוך…" נכון, כל חיינו שמענו אף ראינו כתוב בכיתה שחור על גבי קיר "ואהבת לרעך כמוך – זאת כל התורה כולה" ואני כמו תלמיד שקדן הבנתי: תאהב את רעך. כלומר תחשוב שהוא – זה אתה, ולכן אל תפגע בו או תנקום או תענה לו כל רע. ובכן מה רע??? וכך התהלכתי לי בעולם. קודם כל חברי, זולתי ואחכ אני כאמור בפסוק. הכל היה טוב ויפה לי, עד אותו יום בו נתקלתי מאמר בו מספרים על שני חברים שהולכים במדבר ונתקעים עם מימייה אחת, לצורך העניין זה אני וחברי, והמימייה שלי, באותה מימייה נשארים מים רק לאדם אחד. ובכן למי אתן?, אז לפי פרשנות אחת "
ואהבתך לרעך כמוך", אם אתה תלמיד שקדן וחרוץ תן ת'מימייה לחבר ומות במקומו ,אך בא רבי עקיבא ומבהיר לי מילה שכלל לא שמתי לב אליה "כמוך"!!! כלומר שתה אתה ולא החבר!!! איך יכול להיות??, אני?, ככה?, להפקיר חבר ולא למות במקומו?? ואז מסביר לנו רבי עקיבא מה שלא השכלתי להבין קודם, ראשית, רק אם תאהב את עצמך כמוך, תוכל לאהוב אחר. וואלה זה חידוש!! לא חשבתי על זה, האם אני דואג לחבר שלי כי אני יפה נפש? או דואג כי דואג? האם עוזר ונותן מעצמי לחבר מכיוון שאין לי כרגע את עצמי ומתנחם שלפחות יש לי אותו? או בכלל נותן ע"מ שיהיו חייבים לי אח"כ, שפותח פנקס רשימות ובודק כל הזמן מה נתתי וכמה חייבים לי??

לא במקרה כתוב ״ואהבת לרעך כמוך״. אהבה אמיתית היא נתינה שאין בה לקיחה כלשהיא. אין בה פנייה אישית לקבל משהו. אם ננסה לבחון לעומק את משמעות המילה "חבר" – היא כמו התחברות. חיבור שלי אל זולת.כמו גם חיבור שלי אל עצמי אל השם יתברך. אבל במשמעות פנימית עמוקה הוא אובייקט לנתינה. כלומר אמורים אנחנו לראות כל מזומן בחיינו כ״חבר", יכול להיות גם אותו נהג שאינני מכיר ש"חתך" אותי בכביש. חבר יכול להיות גם אותו אחד שאני מכיר והעליב אותי. חבר יכול להיות אפילו אותו אחד שאפשר לקרא אותו "רשע". קצת מורכב אבל כל חבר כזה שאפילו כמו עושה לי בעיות. דווקא הוא בא לפעמים לחבר אותי לעצמי!!!!
מה רוצה לאמר? האם לעצמי אני מוכן לתת את עצמי בכל מצב? גם כשאני נורא מעצבן אותי? אז בדיוק ככה מול ״החבר״, האם אני מוכן לתת לו רק אם הוא נחמד אלי.שווה לי. מקדם אותי? או נותן לו – לי מבלי כל רגע לעצור ולבדוק אם שווה לי אם משתלם לי, אם כן, נתינה כזאת דינה שנאת רעך ולא אהבת רעך, כי אם אין לנו את עצמינו כמונו ורק כמונו (כמובן כל אחד כמו שהוא) אז לא תוכל באמת לאהוב לא את עצמך, לא את רעך, ולא את רעייתך.
זאת לא אהבה, זאת לא נתינה זה רושם, זאת אוונטה או במקרה הכי פחות גרוע זאת סתם צביעות.

אז אוהב אתכם אהבה ללא תמורה. ללא רווח סתם אוהב בחינם !!!