מה אתה עושה שאתה עצוב? איך אתה פועל שנפלה עליך הבאסה או הכעס או הדיכאון רחמנא ליצלן?
אחת הדרכים הן להסתגר בחדר מפני העולם, להתקרבן ולהגיד "וואלה, זה לא היום שלי!"
אומר רבי נחמן שלעיתים בחיינו נופלות עלינו צרות שלא נדע, ולנו אין שום שליטה בנעשה. כן, זה המצב! אתה יכול לכעוס,לצעוק,לפחד, אבל המצב הוא כפי שהוא. לפעמים, אתה לא יכול לעשות דבר כדי לשנות את המצב הנתון. אבל, אומר הרבי, אתה יכול לעשות דבר אחד: לצחוק! למה לצחוק? איך לצחוק? הרי קיבלתי עכשיו כאפה מהחיים, איך זה ייתכן?
מסביר הרבי שכשאנחנו בבעיה, ואין מה לעשות, צריך וכדאי לצחוק. הצחוק באופן מייד נותן לנו פרספקטיבה – קצת לצאת מעצמינו ולהסתכל על הכל מנקודת מבט חיצונית. הרי אנחנו עסוקים במחשבות על איך יכולנו לפתור או בכלל לא להיכנס לבעיה אליה נקלענו, ואז אנחנו נכנסים עוד יותר לסרטים ולמחשבות קשות. לכן, רק ע"י שמחה נוכל לעצור את הלופ הזה.
ואם לא בא לי לצחוק? אז כדאי לצחוק בלי שיבוא לי! ממש להכריח את עצמי לצחוק, כי כשאנחנו עצובים או מדוכאים אי אפשר לחשוב בצורה הגיונית. מייד אנחנו הופכים את המצב משחור, לשחור כהה, ורק הצחוק יכול להציל את עצמינו מעצמינו. כן, למרות שזה לא קל, כדאי מאוד לצחוק על המצב, לצחוק על עצמינו!
חשוב לציין: אין פה עניין לנצח את המציאות. אם עצובים, אז עצובים; אם כועסים, אז כועסים; אך יחד עם זאת, יש לצחוק! רבי נחמן אומר שרק הצחוק יכול להאכיל את העצבות, את הפחד, את הכעס וכו', לעומת העצבות אשר משתלטת ומורידה אותך למטה. צחק על עצמך כשאתה בבאסה, כשאתה כועס, וגם כשאתה בוכה! אומר הבעש"ט שחסיד אמיתי הוא כמו תינוק שיכול לבכות ולצחוק באותו זמן.
אז אם לפעמים החיים מזמנים לנו מיני "הפתעות", רגע לפני שתמלא את הכרית בימים שלמים של דמעות, תמיד תדע שבידך הבחירה: לבכות ולצחוק זאת התשובה!
