אני? חוג בית?

את סדנאות הצחוק שלי כבר עשיתי בכל צורה אפשרית. ילדים, הורים, ילדים והורים ,מורים, גברים, נשים וטף…

ברוב המקרים ישנם כ- 25-60 איש, שזה די כיף!

שואלים למה?

כי כשיש קהל בסדנת צחוק, לצחוק יש יותר כוח. גם אם לא בא לך לצחוק, זה מדבק.

אפילו אם תבוא במצב רוח ירוד לא תוכל להחזיק מעמד מול פרצי הצחוק המתגברים.

אבל מה קורה שמזמנים אותי לערב של חברה שרוצה לגבש את עובדיה?

אני מגיע!

אבל אתמול הגעתי לחצר של בית, שם חיכו לי לא יותר מתריסר אנשים… לפתע הבנתי שהוזמנתי לחוג בית!

אני? חוג בית?? הרי אני רגיל לסדנת צחוק עם קהל גדול, לא לערב פרטני. כל כך מעט אנשים? איך הם הגיעו, על קורקינט?!

אבל כמובן, אם אני כבר פה, אז צריכים להתחיל, ואני רוצה להגיד עם יד על הלב – נהניתי!

כן, יש משהו אפילו במפגשים האינטימיים האלה שעושה לי את זה…

כי לצחוק אין חוקים. כשזה מצחיק, זה מצחיק! אם זה מול 500 איש או סתם 3 אנשים שנקרעים איתך בחדר רגע לפני שנרדמים…

אז אם ישאלו אותי אם אני עושה חוגי בית, אני אומר: אני? חוג בית?? וודאי שכן!!"

תודה לכם עובדי חברת מחלבות גד על ערב מהנה במיוחד…

עמי אנידג'ר

One Comment

  • מאתנועה סופר:

    עמי העביר אצלנו סדנאת צחוק. מדובר במועדון של נכים עם מגבלות שונות.
    עמי הצליח להגיע לכל המשתתפים, מבוגרים , צעירים, נכים, מתנדבים, הוא העביר לנו ערב חוויתי במיוחד.
    עמי הצליח להתאים את הסדנא לכל הקהל, ולשלב אנשים עם מגבלות שונות בתכניו.
    היה ערב מצחיק, מהנה, מגבש ומשחרר,
    כל משתתפי הסדנא התפעלו מכשרונו ומוסרים לו את תודתם.
    מומלץ בחום!