קומיקאים תמיד צוחקים?? שלא יעבדו עליכם!

סדנאות צחוק וסטנדאפ

credit :G0SUB CC BY-SA 2.0

היום, בעידן הסטנדאפ ותוכניות הבידור, שואלים אותי לא פעם אנשים: "תגיד, איך אתה כל כך שמח?" או "וואלה, נולדת עם זה אה, הלוואי עליי!" או המשפט הכי נדוש: " אחי, מה לקחת לפני שבאת, אני רוצה גם", ואני בחיוך עונה "חחח, זה טבעי…" ובתוכי ממלמל, הייתי מת!

גבירותי ורבותי קהל נכבד, נא לכבות טלפונים וסמארטפונים ולצאת מהסרט שאתם חיים בו. הקומיקאים לא תמיד שמחים ורובם אף ההפך מזה. כן, אני יודע, בטלוויזיה הכול מצטלם מדהים, ועל הבמה האלתורים נשלפים וגם בחיים, החברים תמיד יצחקו מכל רבע שטות שאגיד. אבל האם אלה שמצחיקים אתכם באמת צוחקים בעצמם?

כדי למחיש לכם את מה שאני רוצה להגיד, אספר סיפור קצר:

פעם בכפר נידח חי בנאדם שרוב הזמן היה עצוב. אחרי שהחליט לעשות סוף סוף משהו עם חייו, לקח את עצמו אל חכם הכפר וסיפר לו שחייו קשים עליו, שהוא כל הזמן בעצבות  ובדאגות, ולא מוצא רגע דל של שמחה. חייך אליו החכם ואמר לו: "יקירי, בכפר השכן ישנו ליצן ששמו הולך לפניו, לך אליו, הוא ילמד אותך איך להיות שמח. הליצן הזה כבר הציל רבבות של אנשים! תישאר אצלו 60 יום ולילה ואז כשתחזור לכאן, תהיה אדם חדש, חייך ישתנו ללא הכר." מסתכל אותו אדם אל החכם ואומר: "אדוני החכם, זה אני אותו הליצן…"

היום עם כל הסטנדאפ, הישרדות, האח הגדול ושאר תכניות הריאלטי, לפעמים אנחנו מפנטזים להיות במקום אחר לכמה ימים, שרק ייקחו אותנו מחיינו המשמימים וישימו אותנו אי שם באור הזרקורים, היכן שהחיים שמחים.

לצערי אין מקום כזה, ורובנו יודעים זאת, כי בסופו של דבר הכול מתחיל ונגמר בנו, באורח חיינו ובבחירות שלנו.

השאלה היא כמה באמת אנחנו רוצים לשנות ולהשתנות, או שמה יותר קל לנו רק לפנטז על אושרם של אחרים. דווקא היום, בעידן הניו אייג', יש הרבה דרכים לשנות את תפישת חיינו ע"י סדנאות תודעה, סדנאות צחוק, קואוצ'רים או מפגשי העשרה למיניהם. כי החיים זה לא הוקוס פוקוס, בכל רגע אדם צריך לעבוד על עצמו בדיוק כמו אותו סטנדאפיסט שעובד בלי סוף על כל בדיחה שלו.

תמיד נמצא סיבה להיות עצובים או דואגים כי ככה כולנו בנויים. כבר נאמר "מעפר באת ולעפר תשוב", זה טבע האדם, לרדת למטה. השאלה היא כיצד משנים זאת, כיצד הופכים את הימים שבין "עפר לעפר" לימים של שמחה ורוממות רוח. תפקידנו לעבוד על כך כל הזמן כי שמחה לא עוברת בירושה או בתורשה, וזה בהחלט עניין של עבודה פנימית שפירותיה הם שמחה שלא תלויה בדבר, לא בכסף לא במעמד ואפילו לא בבריאות.

אם אשאל אתכם מה הדבר הכי חשוב בחיים, מה תענו? בריאות כמובן! ואני אומר שמחה! כי אפשר להיות חולה ושמח, אבל גרוע מזה זה להיות בריא ועצוב.

אז בפעם הבאה שתפנטזו להיות משהו או מישהו אחר תחשבו שוב, כי לעולם אינכם יודעים באיזה סרט אותו "מישהו" חי.